עודכן בתאריך: 15/11/2024

מהו מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן נוצר כדי לעקוב אחרי שינויים במחירים של מוצרים בשוק, מתוך סל מוצרים קבוע שמוגדר מראש. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בודקת את המחירים של המוצרים האלו בכל חודש. הבדיקה הזו עוזרת ללמ"ס לקבוע, האם המחיר של אותם מוצרים עלה או ירד במהלך החודש שחלף. אם יש מגמת עלייה במוצרים שנבדקים - המדד עולה, ואם המחירים יורדים - המדד יורד.

מדד המחירים לצרכן מבוסס על מספר שנקרא "ערך הבסיס", וכל שינוי במדד מוצג ביחס לאותו ערך בסיס. המספר שנקבע לייצג את ערך הבסיס הוא 100, והמדד מתעדכן למספר זה כל שנתיים (מאז שנת 1999). חשוב להבין, המספר ההתחלתי הזה נקבע לצורך נוחות, וזה לא ממש משנה מה הערך שלו. מה שכן משנה, זה מה שהמדד בודק - את השינוי שמתרחש בערך הבסיס בכל חודש.

השינוי במדד בא לידי ביטוי באופן מספרי (ביחס למספר 100) ובאחוזים. לדוגמה: בחודש ינואר המדד עומד על הספרה 100. בחודש פברואר מתפרסם שהמדד עומד על 101, זאת אומרת, שינוי של 1% בחודש. המשמעות היא, שהמחייה (ביחס לאותם מוצרים שנבדקים על ידי המדד) התייקרה ב-1% במהלך אותו חודש.

אם מדד המחירים לצרכן עולה באופן עקבי לפרק זמן ארוך, המצב הזה נקרא אינפלציה. אינפלציה היא מצב בו המטבע מאבד מהערך שלו. יש גם תופעה הפוכה, שיכולה לקרות אם המדד יורד באופן מתמשך, המצב הזה נקרא דפלציה.

כדי למנוע אינפלציה, בנק ישראל פועל כדי לאזן את העלייה במדד המחירים לצרכן על ידי שינוי הריבית במשק. המטרה של בנק ישראל היא למנוע אינפלציה משמעותית, כמפורט בהצהרות נגיד בנק ישראל בתחילת 2024.
בשנת 2023 עלה המדד ב-3% לאחר שנה סוערת שהתחילה בעליית מדד עם התייצבות וירידה קלה לקראת סוף השנה, בעקבות אירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל, וכך הגענו ב-2023 ליעד של בנק ישראל שעומד על 3% לשנה, אבל בספטמבר 2024 האינפלציה הגיעה ל-3.4% וממשיכה את החריגה מהיעד של בנק ישראל שהחלה באוגוסט. לשם השוואה ב-2022 המדד עלה ב-5.3%.
בחודש אוקטובר 2024 המדד עלה ב-0.5%, כשהעליות הבולטות במדד היו בתחומי הלבשה והנעלה, תחבורה, מזון ובריאות. הירידות הבולטות היו שירותי דיור ותרבות.

מדד המחירים לצרכן הוא אחד המדדים המשפיעים בישראל, לצד מדד תשומות הבנייה.

ממה מורכב מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מורכב ממוצרים ושירותים שמשק הבית הממוצע בישראל מוציא עליהם כסף כל חודש, כחלק מההוצאות הקבועות שלו.

בין היתר, כולל מדד המחירים לצרכן מוצרים כמו:

• אוכל: פירות, ירקות, חלב ומוצריו, ביצים, לחמים, עופות ודגים, משקאות, ממתקים ועוד.
• הוצאות דיור: שכר דירה, חשבונות, עלויות נלוות כמו עריכת חוזים ועוד.
• ביגוד: בגדים, נעליים.
• תחבורה: שירותי תחבורה, דלק.
• חינוך ותרבות: שירותי חינוך, שירותי תרבות.
• ריהוט וציוד לבית: רהיטים שונים, ציוד חשמלי ולא חשמלי.
• בריאות: שירותים רפואיים, רפואת שיניים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחליטה איזה משקל ניתן לכל קטגוריה של מוצרים. ככל שהמשקל גבוה יותר, כך ההשפעה על המדד תהיה גדולה יותר, ולהפך.

לדוגמה, נניח שמחיר של חלב משפיע על המדד במשקל של 1%. אם מחיר החלב הכפיל את עצמו, זאת אומרת, החלב התייקר ב-100% - מדד המחירים לצרכן יעלה בכל המשקל של החלב - 1%. אם מדד הבסיס היה 100 לפני התייקרות החלב, אחרי ההתייקרות המדד היה עומד על 101 (בהנחה שלא היו עוד שינויים באותו החודש). מצד שני, אם מחיר החלב ירד בחצי, שינוי של 50%, ההשפעה על המדד הייתה הפחתה של 0.5 נקודות (חצי מ-1 הם 0.5). במקרה הזה ובהנחה ולא השתנה יותר שום דבר, ערך המדד היה עומד על 99.5.

מדד המחירים לצרכן כולל כ-1,300 מוצרים ושירותים, אבל לא כולל כל הוצאה נפוצה (בגלל שהוצאות אלו לא נחשבות מוצרי צריכה). למשל, במדד לא כלולות הוצאות כמו דמי ניהול של קרן פנסיה והוצאות שקשורות בניירות ערך ואגרות חוב.

מתי מתפרסם מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מתפרסם ב-15 לכל חודש בשעה 18:30, לגבי החודש הקודם. זאת אומרת, ב-15 בפברואר מתפרסם המדד שמתייחס לחודש ינואר.

איך מדד המחירים לצרכן משפיע עלינו

יוקר המחייה

שם לא רשמי של מדד המחירים לצרכן הוא "מדד יוקר המחייה", כי זו משמעותו האמיתית - כמה עולה לחיות בארץ. בשנת 2022, האינפלציה עלתה בכ-5% בזכות עליה בסעיפי הוצאות כמו דירות, תחזוקת דיור, מחירי מזון ובעיקר פירות וירקות, ביגוד וחשמל .

ארגון ה- OECD (ארגון המדינות המפותחות בעולם) מחשב מדד חודשי משותף לכל המדינות החברות בו. המדד נקרא Comparative Price Level - CPL, וישראל היא חלק ממנו. לפי המדד הזה, בארץ משלמים יותר על אותם המוצרים שנמכרים גם במדינות אחרות, כמו ארה"ב, אנגליה וגרמניה. למעשה, המדד גילה שיש רק 2 מדינות שיקרות יותר מישראל (מהמדינות שנבדקו), והן שוויץ ואיסלנד.

מדדים אלו אינם אמת מוחלטת בפני עצמם וצריך לבחון אותם לאורך זמן ויחד עם מאפיינים נוספים. עם זאת, המדדים כן יכולים לשמש מקבלי החלטות בעבודה שלהם. לדוגמה, אחרי המחאה על יוקר המחייה שהתקיימה בשנת 2011 נעשו כמה שינויי חקיקה שנועדו להוזיל את יוקר המחייה. למשל, הגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית שהביאה להוזלה משמעותית מהמחיר שמשולם לרשתות תקשורת סלולריות כל חודש.

משכנתא

מדד המחירים לצרכן יכול להשפיע באופן ישיר על הכיס של כל מי שמשלב מסלול משכנתא צמוד למדד בתמהיל המשכנתא שלו. ברוב המקרים, מסלול משכנתא שהוא צמוד למדד מציע ריבית התחלתית נמוכה יותר מאשר במסלול לא צמוד מדד. עם זאת, מי שבוחר במסלול צמוד מדד מסתכן, כי אם מדד המחירים לצרכן יעלה באופן משמעותי, החזרי המשכנתא יתייקרו באופן משמעותי גם הם.

בהתחשב בכך שמדד המחירים לצרכן נמצא בעיקר במגמת עלייה, אם לוקחים משכנתא לפרק זמן ארוך, התייקרות משמעותית זה סיכון שסביר להניח יתממש. מצד שני, אם לוקחים משכנתא ויודעים מראש שהיא מיועדת לתקופה קצרה, מסלול צמוד למדד יכול להיות מסוכן פחות.

הלוואות

החזרי הלוואה שהריבית שלה צמודה למדד תלויים במצבו של מדד המחירים לצרכן. אם המדד יעלה, ההחזר החודשי של ההלוואה יעלה. אם המדד ירד, ההחזר החודשי של ההלוואה ירד גם הוא. אין דרך לדעת מה יהיה מצבו של המדד בעתיד, היעד של בנק ישראל עומד על 1%-3% בשנה, ובתחילת 2024 היעד הושג, אך בחודשים האחרונים המדד עולה וחורג מהיעד.

לדוגמה: מציעים לכם לקחת הלוואה במסלול צמוד למדד, שבו הריבית היא 2.5% + מדד. אם המדד יעלה ב-1%, הריבית תעמוד על 3.5%. מצד שני, אם המדד יעלה ב-3%, הריבית תעמוד על 5.5%.

עם זאת, ריבית הלוואה וריבית משכנתא צמודות מדד נתונות תמיד לסכנת האינפלציה, ובעיקר בתקופה האחרונה בה צפויות עליות מחירים גבוהות. כמו במשכנתא, גם כאן יש חשיבות לפרק הזמן של ההלוואה. ככל שההלוואה מיועדת לתקופה קצרה יותר, כך פוחת הסיכון שתהיה עלייה דרסטית במדד ובהחזרים החודשיים.

תשואה בתיק השקעות

עלייה של מדד המחירים לצרכן יכולה לפגוע בתשואה הריאלית של מכשירי השקעה שלא צמודים לאינפלציה.

תשואה נומינלית היא הרווח הכולל על השקעה, בלי שנעשה תיאום עם מצב האינפלציה. לעומת זאת, תשואה ריאלית היא הרווח הכולל על השקעה לאחר שנעשה תיאום עם מצב לאינפלציה. אם יש אינפלציה, התשואה הריאלית נמוכה יותר מהתשואה הנומינלית. אם יש דפלציה, התשואה הריאלית גבוהה מהתשואה הנומינלית.

אם מדד המחירים לצרכן עלה, יהיה שינוי לרעת המשקיע בתשואה הריאלית, לעומת התשואה הנומינלית. לדוגמה: נניח שהתשואה הנומינלית היא 3% והעלייה במדד היא 2%, התשואה הנומינלית תתקזז בעליית המדד והמשקיע ישאר עם תשואה של 1% בלבד.

אג"ח צמודות למדד

איגרות חוב צמודות למדד, ממשלתיות או קנצרניות (קישור למאמר שוק ההון למתחילים), משלמות את החוב כשהוא צמוד למדד. במקרה הזה, עלייה של מדד המחירים לצרכן פועל לטובת מי שהשקיע באיגרות חוב אלו, כי התשלום שיועבר כנגדן יגדל.

מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים

מדד המחירים לצרכן ב-20 השנים האחרונות