עודכן בתאריך: 14/03/2025

מהו מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן נוצר כדי לעקוב אחרי שינויים במחירים של מוצרים בשוק, מתוך סל מוצרים ושירותים קבוע המכיל מספר מוצרים רב ומחולקים ל-10 קבוצות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בודקת את המחירים של המוצרים האלו בכל חודש. הבדיקה הזו עוזרת ללמ"ס לקבוע, האם המחיר של אותם מוצרים עלה או ירד במהלך החודש שחלף. אם יש מגמת עלייה במוצרים שנבדקים - המדד עולה, ואם המחירים יורדים - המדד יורד.

מדד המחירים לצרכן מבוסס על מספר שנקרא "ערך הבסיס", וכל שינוי במדד מוצג ביחס לאותו ערך בסיס. המספר שנקבע לייצג את ערך הבסיס הוא 100. החל מ-1998 אחת לשנתיים אמורה להתחיל תקופת בסיס חדשה שערכה 100 (מידי פעם יש סטיות מהכלל הזה), וכך ב-2024 התחילה תקופת בסיס חדשה, שערכה 100 ולפיה מחושב המדד החל מינואר 2025. חשוב להבין, המספר ההתחלתי הזה נקבע לצורך נוחות, וזה לא ממש משנה מה הערך שלו. מה שכן משנה, זה מה שהמדד בודק - את השינוי שמתרחש בערך הבסיס בכל חודש.

השינוי במדד בא לידי ביטוי באופן מספרי (ביחס למספר 100) ובאחוזים. לדוגמה: דצמבר 2024 נחשב למדד 100, ובחודש ינואר 2025 המדד עלה ב-0.6% ועומד על 101.5 נקודות. המשמעות היא, שהמחייה (ביחס לאותם מוצרים שנבדקים על ידי המדד) התייקרה במהלך אותו חודש.

אם מדד המחירים לצרכן עולה באופן עקבי לפרק זמן ארוך, המצב הזה נקרא אינפלציה. אינפלציה היא מצב בו המטבע מאבד מהערך שלו. יש גם תופעה הפוכה, שיכולה לקרות אם המדד יורד באופן מתמשך, המצב הזה נקרא דפלציה.

כדי למנוע אינפלציה, בנק ישראל פועל כדי לאזן את העלייה במדד המחירים לצרכן על ידי שינוי הריבית במשק. המטרה של בנק ישראל היא למנוע אינפלציה משמעותית .
בשנת 2024 עלה המדד ב-3.2% לאחר שנה סוערת של מלחמה והרס, עליות מחירים (שנעצרו מעט לקראת סוף השנה), עליית מדד מעבר לסף שקבע בנק ישראל והורדת דירוג האשראי של ישראל. לשם השוואה ב-2023 המדד עלה ב-3.0%.
בחודש פברואר 2025 המדד לא השתנה ונשאר זהה למדד ינואר 2025, עליות המחיר התקזזו עם ירידות מחיר בתחומים אחרים, כשהעליות הבולטות במדד היו בתחומי פירות, תרבות ובידור, תקשורת ושונות. הירידות הבולטות היו ירקות והלבשה.

מדד המחירים לצרכן הוא אחד המדדים המשפיעים בישראל, לצד מדד תשומות הבנייה.

ממה מורכב מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מורכב ממוצרים ושירותים שמשק הבית הממוצע בישראל מוציא עליהם כסף כל חודש, כחלק מההוצאות הקבועות שלו.

בין היתר, כולל מדד המחירים לצרכן מוצרים כמו:

• מזון: חלב ומוצריו, ביצים, לחמים, בשר, עופות ודגים, משקאות, ממתקים ועוד.
• פירות וירקות: פירות וירקות טריים, קפואים, משומרים, כבושים ויבשים.
• הוצאות דיור: שכר דירה, חשבונות, עלויות נלוות כמו עריכת חוזים ועוד.
• הלבשה והנעלה: בגדים, נעליים מכל הסוגים ולכל הגילאים.
• תחבורה ותקשורת: שירותי תחבורה ציבורית ופרטית, דלק, טלפון, אינטרנט וכד'.
• חינוך, תרבות ובידור: בילויים, תיירות, שירותי חינוך, שירותי תרבות.
• ריהוט וציוד לבית: רהיטים שונים, ציוד חשמלי ולא חשמלי.
• בריאות: שירותים רפואיים, רפואת שיניים וגם הוצאות על תרופות ומוצרי בריאות.
• תחזוקת דירה: חשבונות גז, חשמל, מים, וועד בית. שיפוץ ותחזוקה. חומרי ניקוי מסוגים שונים ועוד.
• שונות: מוצרי טיפוח, שירותים משפטיים, תכשיטים ועוד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחליטה איזה משקל ניתן לכל קטגוריה של מוצרים. ככל שהמשקל גבוה יותר, כך ההשפעה על המדד תהיה גדולה יותר, ולהפך. אחת לשנתיים נערכת מדידה וחשיבה ומחליטים מה יהיה המשקל של כל מוצר.

לדוגמה, נניח שמחיר של חלב משפיע על המדד במשקל של 1%. אם מחיר החלב הכפיל את עצמו, זאת אומרת, החלב התייקר ב-100% - מדד המחירים לצרכן יעלה בכל המשקל של החלב - 1%. אם מדד הבסיס היה 100 לפני התייקרות החלב, אחרי ההתייקרות המדד היה עומד על 101 (בהנחה שלא היו עוד שינויים באותו החודש). מצד שני, אם מחיר החלב ירד בחצי, שינוי של 50%, ההשפעה על המדד הייתה הפחתה של 0.5 נקודות (חצי מ-1 הם 0.5). במקרה הזה ובהנחה ולא השתנה יותר שום דבר, ערך המדד היה עומד על 99.5.

מדד המחירים לצרכן כולל כ-1,300 מוצרים ושירותים, אבל לא כולל כל הוצאה נפוצה (בגלל שהוצאות אלו לא נחשבות מוצרי צריכה). למשל, במדד לא כלולות הוצאות כמו מיסים, דמי ניהול של קרן פנסיה והוצאות שקשורות בניירות ערך ואגרות חוב.

מתי מתפרסם מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מתפרסם ב-15 לכל חודש בשעה 18:30, לגבי החודש הקודם. זאת אומרת, ב-15 בפברואר מתפרסם המדד שמתייחס לחודש ינואר.

איך מדד המחירים לצרכן משפיע עלינו

יוקר המחייה

שם לא רשמי של מדד המחירים לצרכן הוא "מדד יוקר המחייה", כי זו משמעותו האמיתית - כמה עולה לחיות בארץ. בשנת 2022, האינפלציה עלתה בכ-5% בזכות עליה בסעיפי הוצאות כמו דירות, תחזוקת דיור, מחירי מזון ובעיקר פירות וירקות, ביגוד וחשמל .

ארגון ה- OECD (ארגון המדינות המפותחות בעולם) מחשב מדד חודשי משותף לכל המדינות החברות בו. המדד נקרא Comparative Price Level - CPL, וישראל היא חלק ממנו. לפי המדד הזה, בארץ משלמים יותר על אותם המוצרים שנמכרים גם במדינות אחרות, כמו ארה"ב, אנגליה וגרמניה. למעשה, המדד גילה שיש רק 2 מדינות שיקרות יותר מישראל (מהמדינות שנבדקו), והן שוויץ ואיסלנד.

מדדים אלו אינם אמת מוחלטת בפני עצמם וצריך לבחון אותם לאורך זמן ויחד עם מאפיינים נוספים. עם זאת, המדדים כן יכולים לשמש מקבלי החלטות בעבודה שלהם. לדוגמה, אחרי המחאה על יוקר המחייה שהתקיימה בשנת 2011 נעשו כמה שינויי חקיקה שנועדו להוזיל את יוקר המחייה. למשל, הגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית שהביאה להוזלה משמעותית מהמחיר שמשולם לרשתות תקשורת סלולריות כל חודש.

משכנתא

מדד המחירים לצרכן יכול להשפיע באופן ישיר על הכיס של כל מי שמשלב מסלול משכנתא צמוד למדד בתמהיל המשכנתא שלו. ברוב המקרים, מסלול משכנתא שהוא צמוד למדד מציע ריבית התחלתית נמוכה יותר מאשר במסלול לא צמוד מדד. עם זאת, מי שבוחר במסלול צמוד מדד מסתכן, כי אם מדד המחירים לצרכן יעלה באופן משמעותי, החזרי המשכנתא יתייקרו באופן משמעותי גם הם.

בהתחשב בכך שמדד המחירים לצרכן נמצא בעיקר במגמת עלייה, אם לוקחים משכנתא לפרק זמן ארוך, התייקרות משמעותית זה סיכון שסביר להניח יתממש. מצד שני, אם לוקחים משכנתא ויודעים מראש שהיא מיועדת לתקופה קצרה, מסלול צמוד למדד יכול להיות מסוכן פחות.

הלוואות

החזרי הלוואה שהריבית שלה צמודה למדד תלויים במצבו של מדד המחירים לצרכן. אם המדד יעלה, ההחזר החודשי של ההלוואה יעלה. אם המדד ירד, ההחזר החודשי של ההלוואה ירד גם הוא. אין דרך לדעת מה יהיה מצבו של המדד בעתיד, היעד של בנק ישראל עומד על 1%-3% בשנה, אך במהלך 2024 וגם בתחילת 2025 המדד עולה וחורג מהיעד.

לדוגמה: מציעים לכם לקחת הלוואה במסלול צמוד למדד, שבו הריבית היא 2.5% + מדד. אם המדד יעלה ב-1%, הריבית תעמוד על 3.5%. מצד שני, אם המדד יעלה ב-3%, הריבית תעמוד על 5.5%.

עם זאת, ריבית הלוואה וריבית משכנתא צמודות מדד נתונות תמיד לסכנת האינפלציה, ובעיקר בתקופה האחרונה בה צפויות עליות מחירים גבוהות. כמו במשכנתא, גם כאן יש חשיבות לפרק הזמן של ההלוואה. ככל שההלוואה מיועדת לתקופה קצרה יותר, כך פוחת הסיכון שתהיה עלייה דרסטית במדד ובהחזרים החודשיים.

תשואה בתיק השקעות

עלייה של מדד המחירים לצרכן יכולה לפגוע בתשואה הריאלית של מכשירי השקעה שלא צמודים לאינפלציה.

תשואה נומינלית היא הרווח הכולל על השקעה, בלי שנעשה תיאום עם מצב האינפלציה. לעומת זאת, תשואה ריאלית היא הרווח הכולל על השקעה לאחר שנעשה תיאום עם מצב לאינפלציה. אם יש אינפלציה, התשואה הריאלית נמוכה יותר מהתשואה הנומינלית. אם יש דפלציה, התשואה הריאלית גבוהה מהתשואה הנומינלית.

אם מדד המחירים לצרכן עלה, יהיה שינוי לרעת המשקיע בתשואה הריאלית, לעומת התשואה הנומינלית. לדוגמה: נניח שהתשואה הנומינלית היא 3% והעלייה במדד היא 2%, התשואה הנומינלית תתקזז בעליית המדד והמשקיע ישאר עם תשואה של 1% בלבד.

אג"ח צמודות למדד

איגרות חוב צמודות למדד, ממשלתיות או קנצרניות (קישור למאמר שוק ההון למתחילים), משלמות את החוב כשהוא צמוד למדד. במקרה הזה, עלייה של מדד המחירים לצרכן פועל לטובת מי שהשקיע באיגרות חוב אלו, כי התשלום שיועבר כנגדן יגדל.

מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות

מדד המחירים לצרכן ב-20 השנים האחרונות