מעודכן ל- 11/2022
מהו שוק ההון?
שוק ההון הוא זירה או מקום מפגש לסוחרים בניירות ערך ועוד מכשירים פיננסיים. שוק ההון הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בכלכלה חופשית ובינלאומית. שוק ההון מפגיש בין קונים ומוכרים - בין מי שרוצה לגייס כסף, לבין מי שמעוניין להשקיע כסף. ברשימת השחקנים המרכזיים בשוק ההון תמצאו בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות נאמנות וגורמים נוספים.
שוק ההון מספק סביבת מסחר מאובטחת ומפוקחת שבה סוחרים יכולים לבצע פעולות שונות בביטחון. בעבר, מכירה וקנייה של ניירות ערך הייתה מצריכה הגעה פיזית. היום, כמעט כל המסחר מתבצע באופן ממוחשב, מה שמקל על כל אדם לבצע פעולות, אך גם מאיץ את הפעילות ומגדיל את מספר הפעולות שמתבצעות בכל נקודת זמן ומקשה לעקוב אחרי הפעילות בזמן אמת.
שוק ראשוני ושוק משני
שוק ההון מתחלק לשניים:
- שוק ראשוני עוסק בהנפקת ניירות ערך חדשים, הנסחרים לראשונה. למשל, חברה המחליטה לצאת בהנפקה בבורסה, כדי לקבל כסף מציבור משקיעים. במצב הזה, המסחר מערב את החברה המנפיקה והכספים עבור מכירת המניות מועברים ישירות אליה.
- שוק משני אינו מערב את החברה שהנפיקה את המניות. הכוונה היא למכירה וקניה של ניירות ערך בין סוחרים והחברה המנפיקה כלל אינה מעורבת באינטראקציה ביניהם. במקרה זה החברה המנפיקה אינה מקבלת מרווחי המכירה, הם נשארים בידי המוכר. אך לשוק המשני יש חשיבות רבה - הוא הגורם שהופך ניירות ערך לנזילים וסחירים ויכול להעיד על הביקוש למניות החברה המנפיקה ועל ערכה.
כל אחד מהשווקים משרת מטרה אחרת. השוק הראשוני נותן לחברות וממשלות הזדמנות לגייס כספים כשהן זקוקות לכך. השוק המשני מעודד את המסחר ואת ההשקעה בהנפקות השוק הראשוני, בכך שהוא מאפשר למשקיעים אפשרויות פעולה שונות בניירות הערך שרכשו.
למרות שמו, השוק המשני הוא השוק שבו מתרחשת עיקר הפעילות בשוק ההון. מכאן אפשר להבין שהסוחרים הם שמניעים את גלגלי המסחר ותורמים את נפח הפעילות הגדול ביותר ולא החברות המנפיקות. גם הדיווחים בחדשות בעניין שוק ההון והמדדים, כמעט תמיד, מתייחסים לשוק המשני שהוא המשמעותי יותר.
מי שמעוניין להשקיע בשוק ההון יכול לעשות את זה בשתי דרכים עיקריות. לפתוח תיק השקעות שינוהל על ידי מנהל תיקים מומחה העובד בבנק או בבית השקעות או להשקיע באופן עצמאי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא גוף מוסדר הפועל ברישיון מהמדינה ושבו נערך המסחר בניירות ערך. הבורסה מספקת פלטפורמות מסחר וכן ניירות ערך הנסחרים דרכה. בישראל יש בורסה אחת בלבד, אך ברוב מדינות העולם יש יותר מבורסה אחת וכל חברה המעוניינת להנפיק מניות צריכה לבחור את הבורסה המתאימה לה ולעמוד בתנאי ההנפקה שהיא והמדינה דורשים. למרות זאת, חשוב להבין ששוק ההון רחב יותר מהבורסה ויש גם עסקאות שמתבצעות מחוץ לה.
מהי בורסה ואיך היא עובדת?
יש המתייחסים לבורסה כאל שוק, אך תפקידה רחב יותר ומוסדר בחוקי המדינה בה היא פועלת. אחרים מגדירים אותה כמתווך בין קונים ומוכרים, בין חברות מנפיקות ובין משקיעים. אל הבורסה מגיעים קונים ומוכרים כדי לסחור בניירות ערך בצורה מוסדרת ולמעשה הבורסה היא אחד הנדבכים המרכזיים של השקעות בשוק ההון.
הבורסה וכל מי שפועל בה מחוייב לציית לחוקים, להנחיות ולכללים של הגופים המפקחים על הבורסה. חוקים והנחיות אלו רלוונטיים לכל מי שמשתתף במסחר, כולל חברי בורסה (כמו בנקים ובתי השקעות), חברות המעוניינות להנפיק בבורסה ומשקיעים פרטיים. בישראל, מפקחים על הבורסה גורמים שונים, כמו הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
הזכרנו "חברי בורסה" - מדובר בבנקים ובתי השקעות שעמדו בדרישות החוק וקיבלו הרשאה לשמש כחברי בורסה ונמצאים בפיקוח שוטף של הבורסה. משמעות ההרשאה היא חיבור ישיר לבורסה לצורך ביצוע פעולות מסחר. כל מי שמעוניין לסחור בניירות ערך חייב לנהל חשבון אצל אחד מחברי הבורסה. בפועל, כל ניירות הערך הנסחרים בבורסה וכל פעולות המסחר הנעשות בה עוברים דרך חברי הבורסה.
רשימת חברי הבורסה בישראל כוללת את רוב הבנקים בישראל, 3 בנקים זרים כמו ברקליס, citibank ו- HSBC וכן בתי השקעות כמו פסגות, מיטב-דש, אקסלנס ו-אי בי איי.
הגופים שמגייסים כספים דרך הבורסה יכולים להיות מגוונים וכוללים גם חברות עסקיות וגם את הממשלה. קחו לדוגמה חברה פרטית הזקוקה לכסף כדי לממן את פעילותה והתרחבותה המתוכננות. אחת הדרכים הפתוחות בפניה היא להפוך לחברה ציבורית המנפיקה את מניותיה לציבור. חברה ציבורית נדרשת לעמוד בדרישות החוק והרגולציה מבחינת התנהלות, שקיפות, פרסום נתונים ודוחות כספיים ואחרים. החברה תצטרך להנפיק כמות מניות וניירות ערך בבורסה, כדי שהציבור הרחב יוכל לרכוש אותן, והכסף שתגייס ישמש אותה לעמידה ביעדי התוכנית העסקית.
עוד גורם שפעיל בבורסה היא ממשלת ישראל, שרשאית להנפיק 4 סוגים של אג"ח ממשלתיות. האג"ח הממשלתיות הן: 1. מק"מ: מלווה קצר מועד שתקף עד לתקופה של שנה אחת. המק"מ מונפק ונמכר במחיר נמוך מהערך הנקוב שלו, וההפרש בין מחיר הקניה ובין הערך הנקוב במק"מ מהווה את התשואה עליו. 2. אג"ח ממשלתית שקלית שנותנת ריבית קבועה לא צמודה. בעבר היא נקראה "שחר". 3. אג"ח ממשלתית צמודה המשלמת למשקיע ריבית קבועה הצמודה למדד המחירים לצרכן בעבר היא נקראה "גליל". 4. אג"ח בריבית משתנה שהריבית בו משתנה לפי ממוצע שינוי ריבית המק"מ. בעבר היא נקראה "גילון".
אג"ח ממשלתיות נחשבות ליציבות, אך היו מדינות כמו ספרד שהתקשו בתשלום למשקיעים.
מידע נוסף על דירוג אג"ח, מסלולי אג"ח, דרכי השקעה ותשואות אפשריות תוכלו למצוא במאמר אג"ח ממשלתיות וקונצרניות.
דוגמה נוספת שרלוונטית לישראל, היא הפרטה של חברות שהיו בעבר חברות ממשלתיות, כדי להפוך אותן לחברות ציבוריות. ההפרטה נובעת בחלקה מאידיאולוגיה התומכת בהקטנת התערבות הממשלה בכוחות השוק, בחלקה בשל הצורך להבריא את החברות ולהביאן לרווחיות ובחלקה במטרה לצמצם הוצאות המדינה והגדלת רווחיה.
בפועל, בהפרטה מוכרת הממשלה מניות של חברות ממשלתיות או מנפיקה את החברות בבורסה, כדי שציבור המשקיעים ירכוש את מניותיהן וכך הבעלות על החברות עוברת מהמדינה, בחלקה או במלואה, לידיים פרטיות. כך הפריטה הממשלה בישראל לא מעט חברות שהיו בעבר ממשלתיות, כמו בנק הפועלים, בזק, אל על ועוד.
הבורסה לניירות ערך בישראל
הבורסה בתל אביב היא חברה עסקית שהתאגדה בארץ בשנת 1953. הבורסה הפכה לחברה ציבורית בשנת 2019 ומאז המניות שלה נסחרות בבורסה, כש- 80.4 מהן בידי הציבור ו-19.6% בידי בעלי עניין.
לבורסה יש גם חברות בנות שנמצאות בבעלותה המלאה. בין היתר, חברות אלו כוללות את מסלקת הבורסה, מסלקת מעו"ף והחברה לרישומים. יחד עם הבורסה עצמה, חברות אלו נועדו כדי לקיים את המסחר והסליקה בבורסה.
הבורסה בתל אביב, שהיא הבורסה היחידה בישראל, קיבלה רשיון לניהול שוק מוסדר למסחר בניירות ערך בישראל ויוצרת זירת מסחר אמינה, מאובטחת ומתקדמת. הבורסה היא המקום המתאים לגיוסי הון מצד חברות והמדינה, וכן למכירת וקניית ניירות ערך ומכשירים פיננסים על ידי הציבור הרחב. הבורסה היא הזירה בה ממשלת ישראל בחרה להפריט מספר חברות ממשלתיות והיא מושכת משקיעים מישראל ומחו"ל.
מידי שנה הבורסה מפרסמת סקירה שנתית המפרטת את פעילותה בשנה החולפת מבחינת כמות גיוסים, התפלגות משקיעים ואחזקות בניירות הערך העיקריים כמו מניות, אג"ח וקרנות סל.
לדוגמא, הסקירה השנתית לשנת 2021, מסכמת את אחזקת המניות כך: בעלי עניין מחזיקים ב- 39% מהמניות הנסחרות בבורסה. השאר מתחלק בין: הציבור בישראל מחזיק בכ-15% מכלל המניות בבורסה, קופות גמל ופנסיה מחזיקות 15%, חברות ביטוח 6%, קופות גמל 6% וציבור זר יחד עם גופים מוסדיים זרים מחזיקים 19%.
מדדים נפוצים
הבורסה מחשבת מדדים שמטרתם לשקף מגמות מסחר בבורסה לפי קבוצות של ניירות ערך. המדדים מפורסמים כל יום והם מציגים את המחיר הממוצע של ניירות ערך המשתייכים לאותה קבוצה.
לדוגמה, מדד תל אביב 35 משקף את המחיר הממוצע של 35 המניות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב. עליה במדד משמעותה תשואות ורווח למי שהשקיע במדד הזה. מצד שני, אם המדד יורד, המשקיע מפסיד.
המדדים העיקריים בבורסה בתל אביב מתחלקים לתחומים שונים:
- מדדים המשקפים שווי שוק בבורסה: ביניהם תמצאו את מדד ת"א - 35, מדד ת"א - 125, מדד ת"א AllShare ומדד ת"א צמיחה.
- מדדי טכנולוגיה: לדוגמא: מדד ת"א גלובל - בלוטק, ת"א - טכנולוגיה ות"א - ביומד.
- מדדי פיננסים: כמו ת"א בנקים 5 וגם ת"א ביטוח - פלוס.
- מדדי אג"ח: הבולטים ביניהם הם מדד תל בונד 20, תל בונד 40, תל בונד 60.
- מדדי נוספים: מדדים הבודקים ענפי תעשיה ומסחר כמו מדד ת"א - נדל"ן, מדד ת"א - נפט וגז, מדד ת"א - תקשורת וטכנולוגיות מידע, מדד ת"א - מעלה ועוד.
מערכת אינטרנט להודעות חברות של הבורסה בתל אביב (מאי"ה)
כמשקיעים בבורסה תרצו לקבל מידע על החברות שניירותיהן עומדים למכירה. מידע שיעזור לכם להחליט באילו ניירות ערך וחברות בורסאיות להשקיע.
הבורסה לניירות ערך בישראל מספקת מערכת ייעודית בשם מאי"ה לצורך מתן מידע למשקיעים. מערכת מאיה (מאי"ה) היא מערכת אינטרנט דרכה תמצאו הודעות החברות. היא מהווה כלי עבודה מרכזי לציבור המשקיעים, לחברות הבורסאיות ולכל קהילת שוק ההון.
המידע כולל תשקיפים, דו"חות תקופתיים והודעות שוטפות על פעילויות עסקיות הקשורות לניירות הערך.
המערכת מספקת כלי חיפוש שעוזרים לאתר חברות וניירות ערך, לקבל את כל המידע על החברות, להוריד תשקיפים ודוחות תקופתיים, דוחות כספיים, מינויים, חלוקת דיבידנדים, אסיפת בעלי מניות וכל הודעה מתפרצת אחרת שמדווחת לבורסה.
בורסות מרכזיות בחו"ל
אם נשלב את כל בורסות העולם ביחד, נגיע לשווי מרשים של 71 טריליון דולר (נכון לסוף 2021). כדי לקבל פרספקטיבה, אפשר להשוות את הבורסה בתל אביב לבורסה בניו יורק ( בורסת NYSE המכונה גם על שם הרחוב בו היא נמצאת - "וול סטריט"): בתל אביב, רשומות למסחר ב-2021 קרוב ל-540 חברות, ומחזור המסחר היומי עמד על כ- 1.9 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, בבורסת ניו יורק רשומות כ- 2,400 חברות והמחזור היומי גדול פי כמה, בהתאם.
יש בורסה כמעט בכל מדינה, אבל יש כאלו שחשובות יותר ובעלות יותר השפעה מאחרות ואותן כדאי להכיר.
בורסות בארצות הברית
הבורסות הנחשבות ביותר הן הבורסות בארצות הברית: בורסת ניו יורק - New York Stock Exchange או בקיצור NYSE ובורסת NASDAQ הנמצאת גם היא בניו יורק אך עם סניפים ושלוחות בכל רחבי העולם. הנאסד"ק נחשבת לחדשנית יותר ומהווה בית לחברות טכנולוגיה והיי טק. בורסות אלו כוללות אפשרויות השקעה רבות בחברות שונות מארצות הברית ומהעולם. בנוסף, יש בורסות חשובות נוספות גם במדינות אחרות בארצות הברית, ביניהן שיקגו. המדדים המובילים בארצות הברית הם מדד S&P 500, מדד הדאו ג'ונס ומדד הנאסד"ק.
בורסות בסין
הבורסה המרכזית והמשמעותית של סין היא הבורסה בשנגחאי. בנוסף לה, יש בורסה בהונג קונג ובורסה בשנזן. המדדים המובילים בסין הם מדד SZSE component של בורסת שנזן, מדד Hang Seng שמקורו בבורסת הונג קונג וכן מדד שנגחאי composite SSE.
בורסות ביפן
הבורסה בטוקיו חשובה לכלכלה הבינלאומית, בין היתר כי היא כוללת חברות רבות, בעיקר בתחום האלקטרוניקה, רכב ובנקים. המדד המוביל בבורסת טוקיו הוא Nikkei 225, לצידו קיימים עוד מדדים משמעותיים כמו TOPIX ומדד J30.
בורסות באנגליה
בלונדון נמצאות הבורסה של לונדון LSE והבורסה המשנית AIM. המדד המוביל בבורסה של לונדון הוא מדד FTSE 100, בבורסה של לונדון נסחרות חברות תעשייה ופיננסים גלובליות וכן נסחרות מניות דואליות.
בורסות בגרמניה
הבורסה בפרנקפורט שבה יש את מדד DAX 30, בורסה זו כוללת יצרניות תעשייה מהגדולות באירופה כולל את תעשיית הרכב הנרחבת של גרמניה, פיננסים ועוד.
בורסות באיטליה
הבורסה של מילאנו עם מדד FTSE MIB 30.
בורסות בצרפת
בורסת פריז שבולט בה מדד CAC 40, הבורסה כוללת חברות רבות ממגוון תעשיות.
בורסות בספרד
הבורסה במדריד עם מדד IBEX 35.
רישום כפול בישראל
חברה יכולה להנפיק את מניותיה בבורסה בחו"ל, ולפעול לכך שיסחרו בה בבורסה של ישראל. כדי לפשט את ההליך, לבורסה בישראל יש הליך ייעודי לחברות שרשומות למסחר בשוק ההון במקומות ספציפיים בעולם. אם חברה רשומה למסחר בבורסות הבאות: ארצות הברית, לונדון, טורונטו, הונג קונג וסינגפור, ניתן לרשום אותן גם בישראל בהליך מהיר וקיים גם הליך רישום כפול לבורסות ממקומות אחרים בעולם.
חברות ברישום כפול מהבורסות הספציפיות ושעומדות בשאר התנאים הנדרשים יכולות להגיש את מסמכי הרישום המקוריים שלהן כמו תשקיף ודוחות תקופתיים מהבורסה בה נרשמו לראשונה ללא צורך בתרגום, וגם כל הדיווחים העתידיים יהיו הדיווחים שהוגשו בבורסת המקור ללא צורך בתרגום.
שעות המסחר בבורסה בישראל ובארה"ב
שעות המסחר בבורסה בתל אביב הן בימי ראשון עד חמישי בשעות 9:00-17:35 (כולל טרום פתיחה וסיום מסחר), ובימי ראשון בלבד המסחר מסתיים מוקדם יותר וננעל בשעה 16:00. לסוגי ניירות ערך שונים יש שעות מסחר מעט שונות וכל שעות המסחר של הבורסה מפורטות באתר שלה. בארצות הברית שעות המסחר בבורסה הן בימי שני עד שישי בשעות 9:30-16:00 לפי שעון ארצות הברית, 16:30-23:00 לפי שעון ישראל.
ניירות ערך ומכשירי השקעה הנסחרים בבורסות בתל אביב ובעולם
1. מהי מניה
מניה היא נייר ערך המעניק למשקיע בעלות בחברה המנפיקה, על החובות והזכויות הכרוכות בכך. אחזקה במניות משמעותה שהמשקיע רשאי להצביע באסיפה הכללית, לקבל דיבידנד וזכאי לקבלת הון מהחברה. לפי סוג המניה יכולות להיות לו זכויות נוספות, אך בסופו של דבר רוב המשקיעים רוכשים מניות כדי להנות מהון החברה שאת מניותיה רכשו.
כדי להבין יותר לעומק, נשווה בין בעלי מניות בחברה פרטית לבין בעלי מניות בחברה ציבורית. חברה פרטית היא חברה שלא מונפקת בבורסה ואין לה מניות שהציבור הרחב יכול לקנות. בחברה פרטית, בעלי המניות מעורבים עמוקות בקביעת יעדי ומדיניות החברה ובניהולה. בעלי מניות בחברה פרטית משקיעים זמן ומאמץ בחברה שלהם והם שותפים מלאים לסיכונים שבה.
לעומת זאת, רוב המשקיעים בשוק ההון, סוחרים במניות למטרת רווח ורבים מהם גם לא מחזיקים בהן לטווח ארוך. כמשקיעים בשוק ההון, אתם יכולים לקנות ולמכור מניות מתי שתרצו, ומחוייבות לחברה כמעט ואינה שיקול במרבית המקרים.
לדוגמה: כדי לפשט את החישוב, נניח שלחברה יש 100 מניות. מי שקנה מניה אחת יהיה הבעלים של 1% בחברה. אם מישהו קנה 20 מניות, הוא יהיה הבעלים של 20% בחברה. הגורם שמחזיק ברוב המניות של חברה הזו, ייקרא "בעל שליטה" בחברה. בעל שליטה הוא בעיקרון מי שמחזיק ברוב מניות החברה, אבל כשהמניות מפוזרות בין גורמים רבים, הבעלים של החלק הגדול ביותר הוא בעל השליטה באותה החברה. כך יכול גם בעלי 25% מהמניות להחשב לבעל שליטה אם אין מישהו המחזיק ביותר מניות ממנו.
עוד מידע על ניתוח מניות, חישוב תשואה, דיבידנדים והסבר מעמיק יותר תמצאו במאמר השקעה במניות.
2. מהי איגרת חוב
איגרת חוב (אג"ח) היא למעשה סוג של הלוואה שמנפיק האיגרת לוקח מהציבור בבורסה. מנפיק איגרת החוב מקבל סכום כסף ומתחייב להחזירו בתוספת ריבית במועד שנקבע באיגרת החוב.
תשלום החוב יתבצע בהתאם למה שנקבע באיגרת החוב ויכול להיות בתשלום אחד או בכמה תשלומים. לאיגרת חוב יכולות להיות ערבויות שונות להבטחת החזר החוב, כמו שעבודים ועוד הגנות, אך למרות שהיא נחשבת להשקעה סולידית ופחות מסוכנת, עדיין יש סיכון באגרות חוב. בין הסיכונים הנפוצים - ערכן יכול להשחק או שהחברה המנפיקה לא מצליחה לעמוד בפרעון.
איגרות חוב קונצרניות
איגרות חוב הן ניירות ערך שלא מקנים למחזיקים בהם זכויות שליטה בחברה עצמה. איגרות חוב הן אלטרנטיבה להלוואה מהבנק, בה חברה לווה כסף ממי שקנה את אגרות החוב שהיא הנפיקה. החברה שמוכרת אג"ח מתחייבת מראש להחזיר את הסכום הנקוב באג"ח, בתוספת ריבית והצמדה. חברה שרוצה להנפיק אג"ח חייבת לפרסם מראש תשקיף ולהתחייב למועדי פירעון החוב שלה כלפי ציבור המשקיעים.
לכן, בניגוד למניה, לאג"ח יש תקופת זמן מוגבלת בה היא תקפה ושווה כסף. במועד הפירעון המשקיע יקבל מהחברה את הסכום אליו התחייבה והאג"ח יסיים את חייו.
איגרות חוב להמרה
איגרת חוב להמרה היא סוג של אג"ח המציע למשקיע אפשרות להמיר את האג"ח בנייר ערך אחר, בדרך כלל, במניות. במקרה כזה, החברה שמנפיקה את האג"ח חייבת לפרסם תשקיף שיגדיר מראש את יחס ההמרה שהאג"ח מעניק (כמה מניות שווה כמות אג"ח מסויימת). בסוף התקופה המוגדרת של אג"ח להמרה יכול המשקיע לקבל את השקעתו בחזרה (בתוספת ריבית והצמדה, כמו אג"ח רגילה) או להמיר את האג"ח במניות בהתאם ליחס ההמרה שפורסם בתשקיף.
אג"ח להמרה יכולה לאפשר לחברה שמנפיקה אותה לגייס הלוואה בריבית יותר נמוכה מאג"ח רגיל ולכן החברה המגייסת עשויה להעדיף אותה. הסיבה לריבית הנמוכה היא הזכות הנוספת שהחברה מציעה - קבלת מניה. בעת הפרעון המשקיע יבחר באפשרות הרווחית יותר תמורת ההלוואה שנתן לחברה.
איגרות חוב ממשלתיות
הממשלה מגייסת כסף מהציבור באמצעות הנפקת איגרות חוב. בדומה לחברות עסקיות, איגרות חוב ממשלתיות הן דרך של הממשלה לקבל הלוואה מהציבור.
3. כתב אופציה
כתב אופציה מאפשר למחזיק בו לקנות מניה של החברה שהנפיקה אותו, בסכום מסוים ובתקופה מוגבלת בזמן. בדרך כלל, כתב אופציה תקף לפרק זמן של בין שנה ל-4 שנים, ולאחר שמגיע המועד הנקוב בו, הוא פוקע.
הנפקת כתבי אופציה על ידי חברה נעשה בצירוף תשקיף בו מפורסם כמה יעלה לממש את כתב האופציה ולהפוך אותו למניה של החברה. במידה ובעל כתב האופציה בוחר לממש אותו, מונפקת עבורו מניה חדשה על ידי החברה (מצב היוצר דילול מניות). התשלום שיבצע בעל כתב האופציה תמורת הנפקת המניה יתווסף ישירות לקופה של החברה.
הכדאיות של מימוש כתב אופציה תלויה בשאלה האם המחיר הנקוב באופציה גבוה או נמוך ממחיר השוק של המניה במועד המימוש. אם המחיר הנקוב נמוך משווי המניה - כדאי למחזיק לממש את האופציה, כי הוא קונה מניה רווחית במחיר נמוך ממחיר השוק. אך אם שווי המניה בשוק נמוך מהשווי הנקוב בכתב האופציה, עדיף למשקיע לא לממש אותו, ולדעת שהפסיד רק את המחיר ששילם על כתב האופציה ולא יוסיף לכך קניית מניה יקרה שאינה שווה את הסכום הנקוב בה. במהלך חיי כתב האופציה, המחזיק יכול למכור אותו הלאה, הוא יכול לעשות זאת אם הוא מאמין שלא יוכל לממש את האופציה ברווח, או ברווח שאינו מספיק גדול עבורו.
4. מהו חוזה עתידי
חוזה עתידי הנקרא גם Financial Futures הוא עוד כלי שאפשר לסחור בו בשוק ההון בארץ ובחו"ל. כשמו כן הוא, חוזה עתידי הוא התחייבות בין שני צדדים, מוכר וקונה. צד אחד להתחייבות מחויב לספק כמות סחורה מסוימת במועד עתידי שנקבע מראש, והצד השני ישלם עבור מה שיסופק סכום שנקבע מראש.
קונה ומוכר של חוזה עתידי מסכימים ביניהם על התנאים של החוזה. בין היתר, יקבע בחוזה כמה שווה מוצר מסוים, כמה צריך לשלם עבורו ומתי. מה שמייחד חוזה עתידי מחוזים רגילים למכירת סחורה הוא שהחוזה נוצר בבורסת החוזים העתידיים והמסלקה של הבורסה אחראית למימוש - לאספקת הסחורה ולקבלת התשלום. לצורך הקטנת הסיכון שני הצדדים נדרשים להפקיד סכום לביטחון הנקרא "margin". אחר כך, אפשר יהיה לסחור בחוזה העתידי כמו במניה בבורסה.
אחד היתרונות של מסחר בחוזים עתידיים הוא שהחוזה יכול להיות בכל תחום ואינו מוגבל לניירות ערך. זאת אומרת, חוזה עתידי הוא חוזה למכירת מוצר. המוצר יכול להיות ניירות ערך או כל סחורה אחרת. לדוגמה, חוזים עתידיים יכולים לעסוק בסחורות חקלאיות, מכשירים פיננסיים כמו שערי חליפין של מטבע זר ועוד.
יש שני סוגים נפוצים של חוזים עתידיים:
חוזה עתידי מסוג Future
חוזה Future הוא חוזה סטנדרטי מבחינת תנאיו הכוללים פירוט של הנכס הנמכר, כמויות, מחירים ומועדים. בדרך כלל, המוכר והקונה לא מכירים אחד את השני, והמסחר מתבצע באופן שדומה לניירות ערך. חוזי Future עוסקים בדרך כלל בסחורות פיזיות או במדדי מניות, איגרות חוב, מטבעות חוץ ונכסים פיננסים אחרים.
חוזה עתידי מסוג Forward
חוזה Forward הוא בדרך כלל בהתאמה אישית, וכל מוכר וקונה קובעים תנאים משלהם. בדרך כלל, חוזי Forward נערכים בין אדם פרטי לבין בנק והם עוסקים לרוב במט"ח או על בסיס מט"ח.
5. מהן קרנות השקעה
קרן השקעות נוצרת למטרה קבועה מראש, היא מנוהלת על ידי אדם פרטי או חברה והמשקיעים בקרן נחשבים לשותפים מוגבלים בה. לקרן השקעות פרטית יש תקופת פעילות הנקבעת מראש ובסיומה הקרן תחדל מפעילות. תקופת פעילות סטנדרטית של קרן השקעות היא כעשר שנים.
קרן ההשקעות עובדת לפי המדיניות שהוסכמה מראש בין המשקיעים. הקרן משקיעה, מנהלת נכסים, משביחה אותם ומוכרת ברווח או מרוויחה מהם בדרך אחרת. קרנות השקעה יכולות לעסוק בכל מיני תחומים, הנפוצות ביותר הן קרנות הון סיכון וקרנות נדל"ן. בנוסף, יש קרנות שמשקיעות בעסקים מתפתחים ומסייעות להם לצמוח, קרנות המספקות הלוואות, קרנות שמתמקדות בחברות טכנולוגיות והייטק ועוד.
קרן השקעות נדל"ן
קרן השקעות בנדל"ן או קרן ריט (REIT - Real Estate Investment Trust), משקיעה בנכסי נדל"ן כמו דירות, משרדים או נכסים מסחריים. דרך פעולה אחת היא להשביח נכסים ואז למכור או להשכיר אותם, דרך אחרת היא לעסוק בניהול נכסי נדל"ן כמו בתי דירות או קניונים, לכל קרן יש התמחות ודרך פעולה משלה וכל קרן מתמחה במיקום גיאוגרפי משלה. יש יתרונות בהשקעה בקרן נדל"ן לעומת השקעה בנכס נדל"ן יחיד וביניהם פיזור הסיכונים בין הנכסים השונים, תפעול על ידי המומחים של הקרן ולא על ידי המשקיע עצמו ומיסוי. קרנות הנדל"ן הפועלות היום בישראל הן: ריט 1, מגוריט, סלע קפיטל ומניבים.
אפשר לקרוא עוד על קרנות השקעה במאמר השקעות אלטרנטיביות.
קרן נאמנות
קרן הנאמנות אינה נסחרת בבורסה. קרן נאמנות נועדה להשקעה משותפת של חבריה בניירות ערך לפי מדיניות הקרן - קרן נאמנות יכולה להתמחות בנייר ערך מסויים, ואז תתחייב לאחוז מסויים של מניות, אג"ח או נייר ערך אחר, היא יכולה להתמחות בענף תעשייה או במדינה מסויימת. מדיניות הקרן נקבעת מראש, ומנהל ההשקעות של הקרן מנהל את המסחר בניירות ערך. הקרן בנויה מיחידות השתתפות שהמשקיע קונה. כל יחידת השתתפות נותנת זכות שווה בנכסי הקרן והרווחים שלה. ככל שרוכשים יותר יחידות השתתפות, זכאים ליותר מרווחי הקרן - בהתאם לאחוז הבעלות מתוך כלל יחידות ההשתתפות.
בהתאם לחוק השקעות משותפות בנאמנות, קרן נאמנות נתונה לפיקוח של הרשות לניירות ערך. מנהל הקרן אחראי לעדכן את המשקיעים איזה השקעות בוצעו.
היתרון של קרן נאמנות הוא שהשקעה דרכה מאפשרת בדרך כלל פיזור סיכונים טוב יותר מאשר השקעה ישירה בניירות ערך והיא גם מאפשרת במקרים רבים דחיית מס (אך יש לבדוק את היבטי המיסוי לגופם, בעיקר אם הקרן משקיעה בחוץ לארץ).
קרנות סל ETF - Exchange Trade Fund
קרנות סל הן מכשיר פיננסי (שמחליף את תעודות הסל הוותיקות) המונפק על ידי בנקים ובתי השקעות, העוקב אחרי מדד כלשהו באופן פסיבי. הקרן מנסה להשיג תוצאות דומות לשל המדד אחריו היא עוקבת (אך קרנות הסל אינן מתחייבות לכך, הן מחוייבות רק למירב המאמץ להגיע לתשואה דומה), לכן למנהל הקרן אין שיקול דעת רב. קרן ETF נסחרת בבורסה, אך ניתן לסחור בה מחוץ לבורסה כמו בקרן נאמנות. בדומה לקרן נאמנות, גם בה המשקיע רוכש יחידות השתתפות וגם היא מפוקחת על ידי חוק השקעות בנאמנות. קרנות סל נחשבות סחירות ונזילות, כך שניתן למכור ולקנות אותן בקלות.
קרנות סל עוקבות אחרי מדדים ומי שרוכש אותן מקווה לקבל תשואה דומה לתשואת המדד שבו בחר, בלי שיצטרך לקנות את כל מניות אותו המדד. אחד מיתרונותיהן הוא דמי הניהול הנמוכים. אם מצאתם קרן סל בעלת פער עקיבה קטן (כלומר, התשואה שלה קרובה מאד לתשואת המדד שהיא עוקבת אחריו), תזכו לקבל תשואות (והפסדים) המתקרבים לתשואות המדד שבחרתם. פער עקיבה הוא ההפרש בין תשואת המדד ותשואת הקרן. פער עקיבה יכול להיות טוב למשקיע אם הקרן הרוויחה יותר מהמדד שעקבה אחריו, אך הפער יכול להיות גם בכיוון ההפוך, לכן רצוי למצוא קרן שבה פער העקיבה קטן ותוכלו לקוות שתקבלו תשואה דומה לזו שעשה המדד שהמועדף עליכם.
6. מוצרים מובנים
מוצר מובנה, הנקרא באנגלית - Structured Product, הוא מכשיר פיננסי המספק לרוכש אסטרטגיות השקעה מורכבות דרך מוצר יחיד. יש מספר סוגים נפוצים של מוצרים מובנים.
פיקדון מובנה
אחד המוצרים המובנים הנפוצים הוא פיקדון מובנה. פיקדון מובנה הוא תוכנית בה הכסף סגור לפרק זמן מוגדר, בדומה לפיקדון רגיל, אך למרות שמו הוא אינו פיקדון אלא מוצר השקעה בשוק ההון. בדרך כלל פקדונות מובנים הם לא סחירים ולא ניתן למשוך את הכסף לפני מועד הפרעון. חלק גדול מהפקדונות המובנים מבטיחים להחזיר לפחות את הקרן שהשקעתם, אך אף אחד מהם לא מתחייב על תשואה מסויימת, שכן היא תלויה בהשקעות שנעשו. בתנאי הפיקדון כתובים התנאים לתשואה - למשל, כאשר מדד תל אביב 100 מראה תשואה של 10% או כאשר הדולר עולה ב-5%. בדרך כלל התנאים הם הצמדות למדד מסויים, למטבע מסויים או לתחום תעשיה, ואפשר גם בשילובים של כמה מהם. אם התנאי לא התקיים - לא תהיה תשואה. פיקדון מובנה המתחייב להחזיר את מלוא הקרן נחשב לאפיק השקעה סולידי, כיוון שההפסד מוגבל. מצד אחד, יש מצבים שבהם מוצר מובנה יכול להניב רווח גבוה יותר ממה שאפשר להפיק מריבית בשוק. מצד שני, הרווח מותנה במצב השוק ולכן, יכול להיות שלא יהיה רווח בכלל.
דוגמה לפיקדון מובנה: פיקדון למשך 4 שנים שבו התשואה תינתן לפי מצבו של מדד נאסד"ק בארצות הברית. אם המדד יעלה, תינתן תשואה לפיקדון ולהיפך, אם המדד ירד, לא תינתן תשואה. בכל מקרה, קרן הפיקדון תישאר כמו שהיא ולא תאבד מהערך שלה.
איגרות חוב מובנות - Structured Bonds
זוהי איגרת חוב עם שיעור ריבית שאינו ידוע מראש (בניגוד לאגרות חוב רגילות) אלא תלוי במצבם של נכסי בסיס שהוגדרו מראש בתשקיף ויכולים להיות מניות, סחורות, מט"ח ועוד. אג"ח מובנות מונפקות על ידי בתי השקעות ולא על ידי חברות המחפשות הלוואה ולרוב הן נסחרות בבורסה על ידי מ שקיעים מוסדיים. המשקיע יכול למכור אג"ח מובנות וכך לממש אותן לפני הזמן.
בחלק מהמאג"ח המובנות תשלום הקרן מותנה גם הוא בתשואות נכס הבסיס, ועלול להיפגע אם נכס הבסיס הפסיד, בנוסף לאי קבלת תשואה.
יש סוגים שונים של אג"ח מובנות, ביניהן: אג"ח נגזרות ריבית, נגזרות אשראי, נגזרות אג"ח, נגזרות מניה/ מדד ועוד.
סיכום
עד כאן הסקירה והמושגים הבסיסיים שתתקלו בהם ברגע שתכנסו לשוק ההון, מכאן אתם בוחרים האם ללמוד עוד ולפתוח חשבון מסחר עצמאי או להעביר את המושכות לידי המומחים ולבחור במוצר השקעה שאינו דורש מעקב או הכרות עמוקה עם שוק ההון, כמו פוליסות חיסכון או קופות גמל להשקעה. תוכלו ללכת בדרך הביניים של פתיחת תיק השקעות המנוהל על ידי בית השקעות, התיק יכיל השקעות המתאימות לדרישותיכם וינוהל בידי מנהל תיקים מומחה. קיימים פתרונות השקעה מגוונים וביניהם מסתתר אחד או יותר שיתאימו לדרך בה אתם רואים את עצמכם משתלבים בשוק ההון.