מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקאות ואשראי

אנו מתנהלים בעולם בו הבנק מרכז את ענייננו הכספיים: חשבון בנק, כרטיס אשראי, פקדונות והלוואות, כולם מטופלים בבנק בו פתחנו חשבון בנק, אי שם לפני כמה עשורים תמורת כרטיס להופעה של להקת עבר כלשהי. מצב זה עומד להשתנות עם פתיחת השוק לתחרות. חברות למימון חוץ בנקאי וחברות אשראי יתחרו ביניהן על הצרכן. זה החזון שמובילים משרד האוצר ובנק ישראל.


ועדת שטרום

ועדת שטרום נוצרה כדי לבחון איך להגדיל את התחרות בשוק הבנקאות והאשראי. בין חברי הועדה היו מחלוקות רבות וגם המסקנות שהגישה עוררו ויכוחים ואי הסכמות בין נגידת בנק ישראל ושר האוצר.

המסקנות שהוגשו הן מסקנות ביניים בלבד, הדוח הסופי יוגש בעתיד, לאחר הערות מהציבור.

בשלב זה נוכל לבחון רק את השפעתן של מסקנות הביניים:

  • הפרדת חברות האשראי מהבנקים הגדולים. כיום בנק לאומי מחזיק בחברת לאומי קארד ובנק הפועלים מחזיק בישראכרט. בנק לאומי ובנק הפועלים יצטרכו למכור את לאומי קארד וישראכרט תוך 3 שנים, כדי ליצור חברות אשראי עצמאיות שאינן חלק מהבנקים. ויזה כאל לא תמכר ב-4 השנים הקרובות, לאחר מכן יוחלט אם תמכר או לא.
    חברות האשראי העצמאיות יקבלו מספר הגנות כדי להקל עליהן ולהגביר תחרות:

    • בארבע השנים הקרובות הבנקים לא ינפיקו כרטיס אשראי. הם יוכלו להנפיק רק כרטיסי דביט, בהם יש חיוב מיידי.
    • גופים מוסדיים יוכלו להקים חברות למתן אשראי.
    • שירותי התשלום במשק יותאמו לעקרונות בינלאומיים כדי ליצור ודאות בשוק, ויהיו הקלות בדרישות מחברות האשראי.
    • יהיה ביטוח פקדונות, כדי למנוע חשש מהפקדה בבנקים וגופים קטנים.
    • יוסדרו חברות מימון חוץ בנקאיות וחברות למתן הלוואות והלוואות חברתיות.
    • מידע על אוברדרפט יועבר (באישור הלקוח) מהבנק לחברות אשראי חוץ בנקאיות, על מנת שיוכלו להציע כיסוי לאוברדרפט. אין תאריך יעד ברור להצעה זו.
    • בנק ישראל יפקח על חברות האשראי העצמאיות.
    • תהיה תחרות בתהליך סליקת אשראי.

    איך השינוי יעזור לך:

    1. כל צרכן יוכל לקבל כרטיס אשראי של כל חברה ולא רק של הבנק בו הוא חבר.
    2. כחלק מחשבון בנק, תהיה תצוגה ברורה ומקיפה של ההוצאות בכל כרטיס אשראי של בעל החשבון.
    3. מחיר האשראי צפוי לרדת.
    4. עסק קטן יוכל ליטול שעבוד נוסף על הנכסים.
    5. כל בנק יתן שירותים פיננסים לכל אחד, לא רק למי שמנהל בו חשבון בנק מסוג עו"ש. תוכל לפתוח פיקדון או לשלם דרך בנק בו אין לך חשבון עו"ש.

    חשש אפשרי משינוי זה, הוא שלחברות האשראי החדשות לא יהיה מספיק הון כדי לתת מסגרת אשראי גדולה כפי שהבנק נותן כיום לכרטיס אשראי.

    חשש אחר הוא התנהלות בזבזנית של הלקוחות, שיקחו אשראי והלוואות מעבר ליכולת ההחזר שלהם ויקלעו לחובות שלא יוכלו להחזיר.

  • הלוואות על חשבון כספי הפנסיה כמו קופת גמל או קרן פנסיה. לא תהיה חובה להחזיר את ההלוואות, כל עוד סך כל מקורות המחיה – קצבת ביטוח לאומי, חסכונות הפנסיה וכל השאר יעמדו על סך של 3800 ש"ח לחודש.

    היתרון – יותר כסף זמין מיידית. החיסרון – חשש מעוני לאחר הפרישה לפנסיה. לא כל אחד ידע להתנהל באחריות פיננסית ולא יגזור על עצמו עוני עתידי, בעיקר כאשר המהלך אינו מלווה בהדרכות נרחבות לגבי דרכי התנהלות כדאיות.
  • הצגת נתונים מלאים לצרכנים, על מנת שיוכלו לבצע השוואה בקלות. תוקם פלטפורמה טכנולוגית שתתן לצרכן מידע על כל השירותים הפיננסים, גובה ריביות, עמלות

    איך השינוי יעזור לך:

    1. הפלטפורמה תאפשר השוואת שירותים בקלות ואיתור המוצר המתאים, בתחומי פקדונות, כרטיס אשראי, הלוואות מגופים שונים ועוד.
    2. הבנק בו אתה מנהל חשבון בנק יציג בצורה ברורה את היתרות וההוצאות בכל כרטיס אשראי שרשום עליך.
  • הבנקים יוכלו לשווק פוליסות ביטוח.

תקלות אפשריות בתהליך:

התקלות האפשריות שונות וסותרות זו את זו, תלוי את מי שואלים. יש החוששים מהחלשת הבנקים הגדולים, ואחרים חוששים שהשינוי עדיין מגן על הבנקים במידה רבה ולא תוכל להתפתח תחרות מספקת.

יש החוששים מהשפעת יזמות חקיקה שטרם הושלמו, כמו חוק מאגר נתוני אשראי, שגם הן אמורות להגביר את התחרות בתחום.

בתום ההסתייגויות והויכוחים נוכל לראות מה יהיו הפעולות הסופיות, מה ידחה, מה יבוצע, איך יבוצע ותוך כמה זמן ואיך הבנקים, חברות האשראי וכמובן הצרכנים יושפעו מהשינויים עליהם יוסכם בסופו של דבר.

גם אתם יכולים להשפיע על התהליך ועל ההחלטה הסופית. הוועדה מחכה להערות ולתגובות מהציבור בכל נושאי מסקנות הביניים. ניתן להפנות מסמכים בני עד 15 עמודים עד ליום ה- 24.1.16.

אם אתה מעוניין להגיב על המלצות הועדה, הכנס לעמוד הועדה באתר משרד האוצר, והורד טופס פניה.

טופס פנייה למשרד האוצר